בריין פאק, סינדרלות ומודל סאקאקי.

בקהילה אני יודע כאדם שיש לו טעם מיוחד. חזיתי מראש את נפילת האיאטה השרת הלוחם, והיחידי בקהילה הישראלית שאני מודע אליו שהיה ממש מוכן להמשיך עם טוקה גטאן אחרי פרק 2 ולגלות את הנצחון שבה. אבל הטעם המוזר גם כולל הנאה מצפיה בסרט מיינד גיים, שאנשים רבים בוכים דם תוך כדי צפיה וסיבה למה לירות בעצמם ברגל. בנוסף אני גם אוהב לקרוא את המנגות של ג'ונג'י איטו, שיצירותיו גרמו להעלאה משמועית ביצור אישי של לבנים. מנגקה זה בוחר להשתמש בכשרונו כצייר ליצירת יצירות מפחידות מצד אחד, ומטרידות מצד שני. אני אישית התחלתי לקרוא את היצירות שלו אחרי שנתקלתי ב4צ'אן במנגה "המיסתורין של הפגם באמיגארה", שם רעידת אדמה חשפה סדרה של חורים שדומים לאדם. עוד גילוי מצמרר שאנשים מצאו את הצורה שלהם בהר, ודחף מוזר גורם להם להכנס לחורים לגורל לא ידוע. אני אישית שסובל מקלסטרופוביה קלה בכל הנוגע לחורים בהרים, מיד תרמתי את חלקי בחירבון לבנים ונסיתי לחפש עוד מעבודתו. מיד השגתי ביצירתו גיו, שם "הפגם" פורסם כסיפור בונוס. הסיפור מדבר על בחור ובחורה שבמהלך חופשה מתקיפים אותן דגים שמצליחים ללכת על פני האדמה (גיו ביפנית זה דג) בעזרת רגלים חדות שהם פיתחו לעצמם. עד מהרה הדגים היוצאים מהים גדלים לכרישים ובנוסף הם פשוט מסרבים למות. הסיפור כמובן עוד מתפתח אבל אני לא אהרוס לכם את ההנאהD: אני אישית מחכה לסרט. במהלך השבוע נתקלתי בעוד יצירה שלו "עור בצבע בשר"- אוסף סיפורים קצרים, מפחידים ומטרידים בהחלט. השאלה "נכון שאני יפה בעיניך?" מעולם לא צימררה את עורי כל כך. בין הסיפורים נערה שגידלה שיער רק בשביל לרצות את החבר שלה, מחלה מסתורית הגורמת לבנות להיות יפות יותר, פסל המפסל פסלים ללא ראשים ולסיום עם הכותרת של החוברת, סיפור על גננת ותלמיד מפחיד במיוחד.

 

 

 

יש הרבה סיבות למה להתחיל אנימה חדשה. הסיפור מעניין, הפסקול סוחף (סדרה שאהבתי והתחלתי לראות בגלל הפסקול נכון להיום הוא 2 מתוך 2) נהנת מהמנגה או שאתה סתם רוצה לראות עוד יצירות מאותו יוצר. אבל הסיבה של להתחיל לראות בגלל המדובבים עדיין לא ממש רווחת בקרב הקהילה. אבל לי לפחות המדובבים הוא אחת הסיבות למה להתחיל לראות סדרה שספק אם הייתי רואה אותה אחרת. לכן התחלתי מסע אחרי סדרה שלטאקהיטו קואיסו יש תפקיד ראשי. זה יותר קשה משזה נשמע ושלמרות שהוא רב עם קאפיי ימאמאגוצ'י על המדובב הכי עסוק ביפן, הוא כמעט ולא עשה תפקידים ראשיים. הוא כן עשה תפקידים חשובים מבחינה עלליתית, כמו מו לה פראגה בגאנדם סיד, אבל תפקידים ראשיים כמעט שאין לו. לכן שנתקלתי סוף כל סוף בסדרה שהוא ולא אחר בתפקיד הראשי מייד מהרתי והורדתי. סינדרלה בוי מספר את סיפורם של צמד הבלשים ראנמה ורלה, העובדים בעיר הפשע ה"עתידנית" קירין. בעקבות תאונה קטלנית, ריפא אותם מדען מסתורי לשם ניסיו, ניסוי שגורם לשניהם לאחסן גוף אחד ומתחלפים כל 24 שעות ללא כל ידיעה של האדם השני. "החיים הם סיפור סינדרלה" שיר הפתיחה מדגיש, וזה מתקשר לעובדה שהחילוף נעשה כל לילה בחצות. הסדרה הזו לא ממש ידועה ויש לה יחסית אחוז גבוה של ציון לא משו. עדיין אני נהנתי מהסדרה הזו. ראשית, יוצר הסדרה הוא לא אחר מאשר מונקי פאנץ', היוצר של לופין III וגם מוסאשי האקדוחן המטורף. למרות שעדיין לא ראיתי לופין III, האיכות של האנימציה בסדרה גורמת לי לחשוב על סינדרלה בוי כאח הגדול של מוסאשי, סולל דרך לסדרת קוואלאטי שתבוא כמה שנים אחר כך. מצאתי את שלל הדמויות המשניות באותה סדרה, מטרנסוויסט צווחני, ועד מחזר איטלקי קיטצ'י, ואפילו מאפיונר סיני מסוים, מאוד משעשעים. יחסיהם עם הדמויות הראשיות ראנמה ורלה מצחיקות והדרך בה הם מצליחים להקשר לאותו מקרה שהם עובדים עליו לא צפויות בכלל. מומלץ לכל אוהבי הקוואלאטי.

AFK סוף סוף יצאו מהפגרה שלהם ותירגמו את לאקי סטאר 20 בשעה טובה. הפרק לא היה מיוחד בכולו, אבל כן יצא משהו טוב ממנה. אחד הדברים שלא אהבתי בסדרה הזו בהתחלה שהם הביאו את המדובבת של יוקי (דמות שחוסר חיבתי אליה ידועה בציבור) למה שנראה כתפקיד סטראוטיפי כמינאמי איוואסאקי. מינאמי שקטה כמו יוקי, שיער בסגנון וצבע בהיא כמו יוקי, ואוהבת לקרוא כמו יוקי. למזלי הדמות פועלת יותר על פי "מודל סאקאקי" כפי שאני אוהב לקרוא לו. סאקאקי למי שזוכר היא אותה דמות מאזומנגה דאיהו שלמרות המראה ה"מגניב" וה"סקסי" שלה, הייתה בפנים אדם שרק רצה להיות בסביבת דברים חמודים, ונבוכה מעט לגבי צומת הלב שמראיה מקבל. ואכן, מיאמי מראה נטייה של דאגה בנוגע לגופה, היא שותה הרבה חלב מה שכביכול גרם לה להיות גבוהה, שהוסיף רק מואה, רק שהיא שותה כי היא רוצה לגדול בחלק אחר בגוף, ונטייה לחבב את חברתה לכיתה יוטאקה, בת דודתה קטנת הגוף של קונאטה, מה שמזכיר מעט את סאקאקיXצ'יו מאזומנגה. וכך התבטל לו כמעט כל "מודל יוקי" שאני לא כל כך מחבב.

ועד כאן השבוע מהבוקי השכונתי והידידותי, והמשך חגים מהנים. וצום קל.