Like this:

פתאום נגמר לי הסוף שבוע בלי שהספקתי לעדכן. נו טוב, עכשיו יש עדכון נורמלי. כמעט.

Macross 7- שלושים וחמש שנה לאחר אותה מלחמה אפית בין הזנטרדי לגזע האנושי ב2010, שבה ניצחו רק בזכות שיריה של לין מינמיי שריגשו את האויב חסר התרבות (מה שגם אפשר לבני האדם לקרוע להם את הצורה) יצאו יחד אל החלל העמוק בני האדם והזנטרדי במטרה ליישב כוכבים נוספים. אחד מאותם ציי ענק אלו הוא המאקרוס 7, שליבה היה בספינת החלל סיטי 7, היכולה לאכלס עד מליון איש. 7 שנים אחרי שיצאה למסעה נתקלו באויב חדש ומסתורי המשאיר את קורבנותיו חיים אבל דמוי צמח וחסרי רצון לחיות. בנוסף לאיום החדש טייסי הקרב צריכים להתמודד עם בעיה נוספת: ניקיי באסארה, טייס גאון במטוס קרב חדשני שכל מטרתו היא לגרום לאויב ולנו לשמוע את שיריו כאחד ולרגש אותם. בנוסף באסארה חבר בלהקת הרוק "פייר בומבר" ביחד עם ריי לאבלוק, טייס קרב לשעבר, ויפידס, זנטרדי שקטה בעלת רצון לתופף על כל דבר, ומיליין פלייר ג'נייוס שהיא לא אחרת מאשר ביתם של ראש העיר מיליין והקפטן של הצי מקסמיליאן ג'נייוס הידועים מהסדרה הראשונה וגם הזוג הראשון שאיחד בין הגזע האנושי לזנטרדי. בראשו של בסרה רק מחשבה אחת: לשיר רוקנרול כל כך חזק עד שיוכל להזיז הר.

מאקרוס 7. הסכיתו לשירי!

אני חייב לציין שזו הסדרה הראשונה מאז מאקרוס זירו מהסאגה הזו שממש נהנתי ממנה. בהתחשב במצבי הצבאי הצלחתי לסיים את הסדרה הזו בפרק זמן של שבועיים, לעומת מאקרוס+ שלקח לי חודש לסיים רק 4 פרקים. אהבתי את עיצוב הדמויות ובעיקר זו של מליין שבה את ליבי. בנוסף זו אחת הסדרות בה היוצרים משקיעים ויוצרים כמה סטים של בגדים לאדם (בניגוד להרבה סדרות אחרות שהגיבור לובש את אותה החליפה אפילו שהוא ישן, גם אם זה כולל מגיני כתפיים), האנימציה סבירה לשנת 94 (אם כי אני חייב לציין לטובה את החלקים בהן "הראו קטעים" מהסדרה הראשונה), אבל אחד הדברים שממש אהבתי בסדרה היה הפסקול, שכמובן בגללו איך שסיימתי את הסדרה "רכשתי דיגיטלית" את כל הOST של הסדרה (כולל של הסדרות הקודמות בסאגת מאקרוס). לצערי כמו כל סדרה שבה הגיבור נלחם עם מוזיקה הסוף די קיטצ'י, אבל זה לא מונע ממני להעניק לה 8 בסולם בוקי.

מסתבר שכוחי כלה עלי רק אחרי תקציר אחד. אז תהנו ממנו בנתיים עד לעדכון הבא. מהבוקי.